דין עיזבון ללא צוואה

דין עיזבון ללא צוואה

 


חלוקת עיזבון של אדם שנפטר מוסדרת על פי החוק הנוהג במדינת ישראל, לפי חוק הירושה, הקובע כי חלוק העיזבון תבוצע לפי הוראות צוואה תקפה של הנפטר (חלוקה כזו של העיזבון מכונה הורשה לפי צוואה) או, בהיעדר צוואה כזו, לפי פירוט המצוי בחוק. חלוקה כזו מכונה הורשה עלפי דין. עורך דין דיני ירושה ידע לפעול לקבלת צו ירושה במקרים בהם אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה.

העיקרון המנחה הוא שיש להעדיף, עד כמה שניתן, קיום רצונו של הנפטר כך שהנטייה תהיה לכבד צוואה. רבים בישראל אינם דואגים לערוך צוואה. ישנם גם מקרים בהם קיימת צוואה אך היא נפסלת מסיבות כאלה ואחרות (למשל אם מוכח שהיא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת על המצווה). כאשר אין צואה או שזו מותקפת ונפסלת, הרי תבוצע חלוקת עיזבון עלפי דין. על אופן חלוקה כזו נפרט בפסקאות הבאות.

 

 

ענפי ירושה
חוק הירושה מחלק יורשים פוטנציאלים, לשלושה ענפים, בהתאם לקרבה משפחתית אל הנפטר. כאשר ישנם יורשים בענף הראשון, הרי אלאה הנכללים בענפים השני והשלישי לא ירשו כלל. כאשר אין יורשים בענף הראשון, יירשו אלה בענף השני בלבד. אם אין יורשים בענף הראשון והשני גם יחד יחולק העיזבון בין מי ששייך לענף השלישי.כאשר אין מי השייך לאחד משלושת הענפים הנ"ל, העיזבון כולו יעבור לרשות המדינה.

 


מי עשוי לרשת עלפי דין
לבן הזוג של הנפטר, מעמד עדיף, על פני כל יורש פוטנציאלי אחר. העדפה זו גוברת, ככל שהיורשים האחרים נמנים על הענפים הרחוקים יותר. בענף הראשון מצויים בן/בת הזוג וצאצאיו של הנפטר (לילדים מאומצים מעמד זהה לשל ילדים ביולוגיים). החלוקה היא בין מי שנמנה על הענף הראשון בן זוג או בת הזוג יקבלו מחצית משווי העיזבון והילדים יקבלו, חלק שווה, מן המחצית הנותרת.

בענף השני אם מלבד בן/בת הזוג, ישנם אך ורק יורשים מן הענף השני, הרי יקבלו בן/בת הזוג חצי מהרכוש ובין הורי הנפטר תחולק המחצית השנייה של רכוש זה או, אם אין הורים אלא רק צאצאים של ההורים (אחים ואחיות של הנפטר) הרי שבן/בת הזוג יקבלו שני שלישים מן העיזבון ושליש יחולק בין שאר היורשים.

בענף השלישי מצויים סביו וסבותיו של הנפטר וצאצאים (דודים ודודות לנפטר). בן/בת זוג של הנפטר, במידה וישנם כאלה, יקבלו שני שלישים מן העיזבון וכך יוותר שליש לחלוקה בין יורשים מן הענף השלישי.

 


מקרים חריגים
מקרים בהם אין הגיון בביצוע חלוקה בדרך הרגילה המוגדרת בחוק, כך למשל כאשר אחד היורשים נושא באחריות למות היורש (במובן "הרצחת וגם ירשת?"), כאשר יורש נפסל מכיוון שפעל לזיוף צוואה או פעל בדרך בלתי חוקית אחרת, בכל הנוגע לצוואה שנפסלה (למשל איים על המצווה כדי שהלה יוריש לו את כל עיזבונו).

 


ד"ר חיים שטנגר, הינו עורך דין דיני ירושה, בעל וותק מקצועי של מעל לשלושים ושמונה שנים בתחום דיני הירושה והמשפחה. משרד עריכת-הדין שבבעלותו - המעסיק מספר עורכי-דין - מתמחה, בין היתר, בתחום דיני משפחה ודיני ירושה, בצד עיסוק שוטף ומקביל, בענייני מקרקעין, חברות, בג"צים והופעות שוטפות בענייני ירושה, משפחה ובעניינים כלכליים ופליליים, בבתי-משפט.



ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ונוטריון, מציע - במסגרת שירותיו המשפטיים השוטפים, כעורך דין דיני ירושה - שירות עריכת צוואות ושאר שירותים משפטיים, בענייני צוואות, דיני משפחה ועניינים כלכליים, נגזרים ומשיקים לתחום זה, מכל מין וסוג שהוא.



בנוסף, משלים ד"ר חיים שטנגר - בימים אלה - כתיבת עבודת דוקטורט נוספת בהנחייתו של ד"ר אברהם אלקיים, ראש המחלקה למחשבת ישראל, באוניברסיטת בר-אילן, בנושא: " 'אשל אברהם' למרדכי אשכנזי - ניתוחו ושאלת מחברו והשפעתו של הספר על מגמות השבתאות בשלהי המאה ה-17 ובמהלך המאה ה-18".



האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי, כך שבכל מצב דברים, יש להתייעץ בעורך דין דיני ירושה, בכל מקרה ומקרה דווקני ופרטני, לגופו של עניין.