שוויון וצדק לפי חוק יחסי ממון

שוויון וצדק לפי חוק יחסי ממון


חוק יחסי ממון מסדיר חלוקת רכוש משותף, במקרה של גירושין, כאשר אין לבני הזוג הסכם ממון תקף. תחולתו של החוק הינה על בני זוג שנישאו לאחר תאריך 1.1.1974 (חלקות הרכוש המשותף במקרים של גירושין של בני זוג, שנישאו לפני תאריך זה נעשית לפי "הלכת השיתוף"). באופן עקרוני מבוצעת החלוקה, באופן שכל אחד מבני הזוג מקבל רכוש בשווי מחצית משווי הרכוש הכולל. רכוש שהיה בבעלות אחד מבני הזוג, לא יחולק וכך גם נכסים שהועברו אל מי מבני הזוג, בירושה או במתנה, במהלך תקופת הנישואים.


חוק יחסי ממון אינו מתייחס, במפורש, למצבים בהם נראה, כי יש מקום לחרוג מחלוקת הרכוש, לשני חצאים שווים בערכם. יחד עם זאת, מעניק החוק לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, שיקול דעת וסמכות להורות על חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש. עורך דין דיני משפחה, ידע מתי יש מקום, לבקש התחשבות בנסיבות, שיש בכוחן להביא לחלוקה צודקת של הרכוש.

 

נסיבות מיוחדות
סעיף שמונה לחוק יחסי ממון, מעניק לערכאה השיפוטית סמכות להתחשב בנסיבות מיוחדות שבגינן יש לחרוג מחלוקה שוויונית, כדי להשיג חלוקה הוגנת יותר, בין בני הזוג. כך למשל, יכול בית המשפט להורות שנכסים מסוימים לא יכללו במניין הנכסים, העומדים לחלוקה; כי החלוקה תבוצע לפי יחס שונה, מיחס של מחצה על מחצה; ששווי הנכסים יחושב, לא על פי מועד פקיעת הנישואין, אלא לפי מועד אחר שיקבע בית המשפט ועוד.


יש לציין כי הערכאות השיפוטיות, נוטות להעדיף חלוקה שוויונית. לפיכך עושות הערכאות השיפוטיות, שימוש במשורה בסמכות המוקנית להם, מכוח סעיף שמונה לחוק יחסי ממון. עם זאת, כפי שיפורט בהמשך, הרי קיימות נסיבות, בהן מנצלות הערכאות סעיף שמונה לחוק יחסי ממון, כדי לאפשר חלוקה צודקת, לתפיסתם.

 

בית הדין הרבני נוטה להתחשב בבגידה
בית הדין הרבני עלול להפלות לרעה בן זוג שבגד, בבואו לקבוע חלוקת רכוש משותף, במקרה של גירושין על רקע של בגידה. באופן רשמי אין מדובר בענישה דתית, אלא בעשיית צדק עם הצד הנבגד שנאלץ -   - לשאת בהוצאות נכבדות, הכרוכות בהליך הגירושין.

 

חלוקה לא שוויונית בבית המשפט לענייני משפחה
בגידה אינה נתפסת, על ידי שופטות ושופטי בית המשפט לענייני משפחה, כסיבה המצדיקה חלוקה בלתי שוויונית. יחד עם זאת, קיימים גורמים אחרים, העשויים להוביל לחלוקה שכזו. כך למשל, במקרים של אלימות. בעל שנהג באלימות כלפי אשתו, עלול - בהחלט - למצוא עצמו מסתפק בנתח קטן יותר מהרכוש המשותף, כאשר בחלק ברכוש משותף זה, תזכה בת זוגתו.

 

ד"ר חיים שטנגר, הינו עורך דין דיני משפחה בעל וותק של מעל לשלושים ושמונה שנים בתחום העיסוק בעריכת-דין בתחום זה. משרד עריכת-הדין שבבעלותו - המעסיק מספר עורכי-דין - עוסק ומתמחה, בין היתר, בתחום דיני משפחה וירושה, בצד עיסוק שוטף ומקביל, בענייני מקרקעין, חברות, בג"צים והופעות שוטפות בעניינים כלכליים ופליליים, בבתי-משפט. לד"ר חיים שטנגר ניסיון רב בליווי משפטי של אבות ואימהות המצויים בהליך גירושין ומבקשים לקבוע משמורת משותפת.


ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ונוטריון, מציע - במסגרת שירותיו המשפטיים השוטפים, כעורך דין דיני משפחה - שירות עריכת צוואות ושאר שירותים משפטיים, בענייני צוואות, דיני משפחה ועניינים כלכליים, נגזרים ומשיקים לתחום זה, מכל מין וסוג שהוא.


בנוסף, משלים ד"ר חיים שטנגר - בימים אלה - כתיבת עבודת דוקטורט נוספת בהנחייתו של ד"ר אברהם אלקיים, ראש המחלקה למחשבת ישראל, באוניברסיטת בר-אילן, בנושא: " 'אשל אברהם' למרדכי אשכנזי - ניתוחו ושאלת מחברו והשפעתו של הספר על מגמות השבתאות בשלהי המאה ה-17 ובמהלך המאה ה-18".


האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי, כך שבכל מצב דברים יש להתייעץ בעורך-דין דיני משפחה, בכל מקרה ומקרה דווקני ופרטני, לגופו של עניין.