על רקע ימי חנוכה אלה כשהחנוכיה דולקת, כאשר הסובבים סביבי בולסים בלי חשבון, סופגניה אחר סופגניה וברקע מתנגן שיר הילדים של ח"נ ביאליק, הפותח במלים: "אָבִי נָתַן, נָתַן סְבִיבוֹן, סְבִיבוֹן מֵעוֹפֶרֶת יְצוּקָה. יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מַה?לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה", שבתי ונזכרתי בצוואה שהניחו על שולחני, יורשיה של מנוחה, שהסתלקה לה, לבית עולמה וביקשו להתנגד לה ולהביא לביטולה – צוואה שמלכתחילה נראה היה לי שנוצקה, כל כולה, אם לא מברזל, אזיי לפחות מעופרת יצוקה, ולא ניתן יהיה 'לשבור אותה', כלל – רוצה לומר להתנגד לקיומה ולהביא לביטולה.
שלמה חמד שנים הרבה את רכושם של אחותו, תמר ובעלה, שהיו חשוכי ילדים והוא החליט לנשל את שאר אחיו ואחיותיו מהיותם יורשים, על פי דין, ברכושם של תמר ובעלה, שהיה חסר כל משפחה קרובה שהיא, לאחר שהצליח למלט עצמו, בנס גדול, מציפורניהם של הנאצים ימ"ש וזכרם ונפטר לבית עולמו, תוך שהוא מוריש את כלל רכושו לתמר.
ובכן, מעשה שהיה, כך היה. דאג שלמה כי תלך תמר – שהיה הוא נכנס ויוצא אצלה, דבר שבשגרה, תוך שהוא מרחיק ממנה את שאר אחיו ואחיותיו ושולט בה ובחייה שליטה מוחלטת – אצל עו"ד, שהיה גם נוטריון ותערוך אצלו צוואה נוטריוניות.
למד היטב שלמה את פרקו, קודם שדאג לכך שתמר תלך אצל אותו עו"ד, שהיה גם נוטריון, לערוך אצלו צוואה נוטריונית והרחיק עצמו מכל מעורבות אפשרית שהיא, במלאכת עריכת צוואתה של תמר. לאחר שבירר שלמה עם תמר, ומראש, ברר היטב, מה כולל רכושה, מקרקעין ומיטלטלין, גם יחד, דאג הוא לכך כי תכתוב היא בכתב ידה שלה (וחס וחלילה לא בכתב ידו, שלו) את פרטי מכלול רכושה זה.
או אז מסר הוא בידיה את מספר הטלפון במשרדו של אותו עו"ד-נוטריון (אותם ימים טרם נפוצו בארץ טלפונים ניידים) ודאג שהיא תתקשר אליו, לצורך עריכת הצוואה הנוטריונית, תוך שהוא חוזר ומדגיש בפניה, חזור והדגש היטב, כי עליה לערוך צוואה נוטריונית שבה תוריש היא את כלל רכושה לו – ולו בלבד – כאשר לכל אחד ואחת מאחיה ואחיותיה תוריש היא 18 ש"ח ולכל אחד ואחת מאחייניה ואחיותיה הרבים, תוריש היא מטבע זהב (סוברן) ממטמון מטבעות הזהב שצברה היא, במהלך שנות חייה, כסוג של ביטחון כלכלי לימי רעה אפשריים.
כך היה סבור שלמה, שאיש מיורשיה החוקיים של תמר, לא יוכל לטעון – אם וכאשר יגיש הוא התנגדות לקיום צוואתה, בבקשה לביטולה של צוואה נוטריונית זו, שתוקף כפול ומכופל היה לה, לדעתו, לאחר שנעשתה ואושרר תוקפה בידי נוטריון – כי הוא קופח במסגרת עריכת צוואתה הנוטריונית של תמר או כי היא שכחה לכלול ולהזכיר אותו בצוואתה, כיורש שלה.
ואכן, כן, כך ארעו ונתקיימו דברים. הלכה תמר אצל אותו עו"ד-נוטריון, ערכה אצלו את צוואתה הנוטריונית, תוך שהיא מורישה את כלל רכושה הרב (למעט סכומים דלים מרכושה הרב, שהורישה לאחיה, אחיותיה, אחייניה ואחייניותיה) לשלמה והוא הגיש את צוואה הנוטריוניות לאישור, לאחר פטירתה לבית עולמה, תוך שהוא מבקש למנות עצמו כמנהל עיזבונה ומבצע צוואתה, לאחר שכך הורתה וציוותה בצוואתה, באופן ברור ומפורש.
משהגיש אחד האחים התנגדות לצוואתה של תמר, תוך שביקש לבטל וחלק את רכושה הרב, על פי הוראות הדין, לכלל יורשיה, על פי דין, כמו-גם למנות את אותי, כמנהל העיזבון ומנהל הצוואה, היה שלמה בטוח, שמדובר בעניין של מה בכך וכי ההתנגדות לקיום הצוואה, תידחה על נקלה.
עורך דינו של שלמה, שהיה עו"ד ותיק ובעל מהלכים של ממש במסדרונות השלטון, לאחר שייצג רבים משועי ארץ, שהיו מטבע הדברים מפא"ניקים, כפי שכונו הם אז, רוצה לומר 'שמאלנים', בלשון ימינו אנו, התרעם עלי, "על החצוף החירותניק הזה" (אותם ימים ייצגתי את סיעת 'תכלת לבן', בראשותם של דוד לוי ויעקב שמאי, בהסתדרות הכללית), "… אשר חושב, לו, שהוא יצליח 'לשבור' צוואה נוטריונית, שכל כולה יצוקה מברזל", כלשונו הוא.
הקיצור, שופטת בית המשפט המחוזי (אותם ימים טרם הוקם בית משפט לענייני משפחה וענייני המשפחה והירושה התנהלו בחמשת בתי המשפט המחוזיים, שהיו קיימים, אז) החליטה שלא למנות, לא את שלמה ולא אותי למנהלי עיזבונה ומבצעי צוואתה של תמר, אלא הטילה את תפקיד מנהל העיזבון ומבצע צוואתה של תמר, על עורך-דין שלישי, שהיה עו"ד ותיק, הגון ובעל ניסיון רב.
אותם ימים נהג בארץ פיקוח חמור על החזקת מטבע חוץ ונאסר על תושבי ישראל להחזיק חשבונות בנק במטבע חוץ. למי שאינם יודעים או ששכחו נזכיר, שראש ממשלת המעבר, יצחק רבין, נאלץ לפרוש מהחיים הפוליטיים, עקב חשיפת העובדה שאשתו, לאה רבין, החזיקה ללא אישור חשבון במטבע חוץ, בבנק בארה"ב.
הלקוח שלי ידע שתמר מחזיקה בחשבון בנק בלתי חוקי, בשוויץ, במטבע חוץ וכי שלמה הינו בעל ייפויי כוח בחשבון בנק זה וככזה הינו שותף מלא לעבירה על איסור החזקת חשבון בנק במטבע חוץ, בניגוד לחוק הפיקוח על מטבע חוץ, סיפר לי על כך. פניתי למנהל העיזבון ומבצע צוואתה של תמר וקיבלתי ממני ייפויי כוח, לנסות ולאתר כספים של עיזבונה בבנקים בשוויץ. לאחר שדאגתי לאשרר ייפויי כוח זה בשגרירות שוויץ, בארץ ולאחר שביררתי באיזה בנקים בעיר, ציריך שבשוויץ, קיימת אפשרות שבהם ניהלה תמר חשבונות במטבע חוץ, בביקוריה השוטפים, מפעם לפעם, בציריך, טסתי עם ייפויי כוח זה, לציריך.
לאחר שמצאתי – בעמל רב – את הבנק שבו ניהלה תמר חשבונות בנק וצילמתי גם אם ייפויי הכוח, שאפשר לשלמה לנהוג בחשבונה 'מנהג של בעל בית', באופן עצמאי וללא כל צורך, באישור נוסף ממנה, שבתי ארצה והגשתי בקשה להוסיף לכלל עיזבונה של תמר, גם את הכספים שהופקדו בחשבונות הבנקים שלה, בשוויץ ואת הצילום המאושרר, בחתימתי, של ייפויי הכוח שנתנה היא לשלמה לפעול בחשבונות בנק אלה.
שלמה שהיה אישיות ציבורית מוכרת ובעל מעמד מכובד, חש להסתבך עם הוראות החוק והורה לעורך-דינו להתפשר וסופם של דברים קיבל הלקוח שלי את המגיע לו – ובדין. עורך דינו של שלמה, שהיה מסוקרן, עד לשורשי שערותיו, מהדרך והאופן שבהם הצלחתי לפצח את חשבונות הבנק של תמר ולשים ידי על ייפויי הכוח של שלמה, שכח לרגע שאני "סתם חירותניק חצוף", פנה אליי ושאל בסקרנות רבה: "שטנגר, ספר לי, איך פיצחת את חשבונות הבנק של תמר ואיך שמת את ידך על ייפויי הכוח של שלמה".
עם חיוך גדול שהתפשט על שפתי, בקורת רוח של ממש – ובלא מעט שמחה לאיד – הבטתי, ממושכות בעורך דינו של שלמה, המפא"יניק, בעל הקשרים ובעל המהלכים ותכסיסן מובהק ואמרתי לו: "תקשיב, אתה כבר לא צעיר לימים ואני מצוי בתחילת דרכי המשפטית. אני את סוד פיצוח חשבונות הבנק שלי, אקח עמי לקבר".
שלמה ועורך דינו המפא"יניק, נפטרו לבית עולמם, לפני שנים הרבה. מאז למדתי עוד כמה וכמה 'טריקים' משפטיים בתחום המסובך והנפתל הזה של ירושות וצוואות ועם שנים, אני 'משכלל' את היכולת המשפטית שלי, לטובת לקוחותיי ומשתדל לעשות שליחותי עבורם, על הצד הטוב והיעיל ביותר.
כל פעם ופעם כשאני חולף ברכבי ברחוב בלוך, בתל-אביב, איני יכול שלא לשלוח מבט ארוך ומסוקרן אל עבר הבית – ובייחוד לכיוון הענוד, עליו התנוסס לראווה, שמו של עורך-דינו המנוח של שלמה ותוארו המקצועי ושהוסר ממנו, עם פטירתו לבית עולמו. בימים שבהם מופיע אני בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, בעניינים הקשורים בענייני ירושות וצוואות, עשיתי לי מנהג של קבע, לחלוף בדרכי חזרה, למשרדי, ברחוב בלוך, בתל-אביב.
