נחזור ונציין זאת בפניכם, פעם אחר פעם. הסכם יחסי ממון אינו מהווה תחליף לצוואה ומי שמבקש להבטיח חלוקה שונה של ירושתו, שלא לפי חוק הירושה, מצווה לערוך צוואה ולא לסמוך על כך שהסכם הממון שערך יהווה תחליף של ממש להיעדרה של צוואה מחייבת, מן הראוי שיערוך צוואה במקביל ובנוסף להסכם יחסי ממון שערך בחייו.

היום – ממש היום – ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט המחוזי, בתל-אביב-יפו, בידי הרכב השופטים: סגן הנשיא, שאול שוחט והשופטים, עינת רביד ונפתלי שילה הקובע שהסכם יחסי ממון אינו מהווה תחליף לצוואה.

בית משפט לענייני משפחה, בתל-אביב (השופט, ליאור ברינגר) קבע, כי אלמנתו של מי שהייתה נשואה לבעלה, אך ורק תקופה של 25 ימים בלבד, שלא ערך צוואה, תזכה במחצית מרכושו וכי הסכם יחסי הממון שערך הוא אותה בחייו, קודם שנישא לה בחו"ק כדמו"י, אינו מהווה צוואה מחייבת כדין.

על פסק דינו זה של בית המשפט לענייני משפחה ערערו ילדיו של המנוח, מנישואיו הקודמים וטענו שתי טענות בערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי, בתל-אביב.

האחת – הסכם הירושה כולל תניה ירושתית מדירה שיש בה לגבור על הוראות הירושה על פי דין שבחוק הירושה ולשלול מאלמנת המנוח את זכותה לרשת אותו.

השנייה – יש לראות בהסכם הממון, על הוראותיו, צוואה בפני רשות ו/או צוואה בכתב.

שלושת שופטי ערכאת הערעור, דחו את הערעור, פה אחד, תוך שציינו בפסק דינם שאפשר להבין את מורת רוחם של ילדי המנוח מנישואיו הקודמים מהתוצאה מאשת אביהן, לו נישאה 25 ימים בלבד לפני מותו, יורשת מחצית מעיזבונו, בוודאי בנסיבות המתוארות בכתב הערעור מנקודת המבט שלהם, אך הוראות הדין מונעות את קבלת ערעורם.

על מנת להידרש בכלל לטענה כי הסכם ממון גובר על הוראות הדין ו/או לטענה כי יש לראות בהסכם הממון צוואה יש צורך שתימצא בו הוראה ירושתית ברורה, כאשר הימצאות הוראה כזו היא בבחינת תנאי שבלעדיו אין.

בית המשפט המחוזי, בערכאת הערעור, קבע שהסכם יחסי הממון שהוצג בפניו, אינו כולל בחובו, הוראה ירושתית, היכולה להיות הוראה מנחילה או הוראה מדירה.

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין בהסכם הממון שבפניו, ולו ברמז, הוראה ירושתית מנחילה. אין בהסכם יחסי הממון גם הוראה הדירה את אלמנת המנוח. הסכם הממון שותק בכל בנוגע לרצון מי מבני הזוג להקנות או שלא להקנות לבן הזוג שנותר בחיים חלק מעיזבונו במקרה של פטירה, חלק אחר ממה,שמגיע לו כיורש על פי דין או בכלל. לכן, אין כל חשיבות לעניין זה, אם חיי הנישואין באו לסיומם עקב פטירת המנוח 25 ימים בלבד לאחר שהחלו או לאחר 25 שנה של חיי משפחה טובים ומאושרים.

לכן, קובע בית המשפט המחוזי כי כדי לתת תוקף לצוואה מדירה, גם לדעת מי שסבורים שיש מקום לקיים צוואה, הכוללת הוראה מדירה כהוראה יחידה, ללא הוראות מנחילות לצידה – חייבת ההוראה להיות הוראה מפורשת ולכלול בה אם ההדרה היא מכל העיזבון או מחלק מהעיזבון או ממנה מהעיזבון.

מכאן – נקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי – הוראה בהסכם ממון המדירה יורש מירושתו, אינה בת תוקף.

ערעורם של ילדי המנוח מנישואיו הראשונים נדחה בידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב והם חייבו לשלם לשאת בהוצאות אלמנת המנוח כדי סך של -.30,000 ש"ח.

טען למערערים: עו"ד משה יצחק הלוי

טענו למשיבה: עו"ד ד"ר חיים שטנגר ועו"ד רותם חצרוני