אביו המנוח של יצחק, היה אדם מסודר. שנים רבות לפני שנפטר הוא לבית עולמו – עוד קודם שהפסיק לעבוד, באופן סדיר וטרם שפרש לגמלאות מעבודתו במפעל הביטחוני בו הועסק משך שנים הרבה – דאג הוא לערוך צוואה, בה הבטיח את זכויותיה של אשתו, כיורשת של כלל רכושו, כאשר לאחר אריכות ימים ושנים שלה, קבע הוא את יצחק ואחיו, כיורשים אחריה.
מאז לא טרח אביו של יצחק, לשנות את צוואתו, כמו-גם לשנות את הכתוב בה, לאחר שאשתו נפטרה ונסתלקה לבית עולמה, עוד בחייו. הוא פשוט הותיר את הצוואה המקורית, כמות שהייתה.
משנפטר אביו של יצחק לבית עולמו, הרי נפתחה צוואתו של האב המנוח, בנוכחות שני בניו, במשרדנו.
לאחר שאשתו של המנוח, נפטרה ונסתלקה, עוד בחייו שלו, לבית עולמה, הרי הפכו יצחק ואחיו ליורשיו היחידים של האב. במצב דברים זה ירשו הם, בחלקים שווים את בית המגורים של ההורים ואת הכספים שהיו מופקדים בחשבונותיו של האב, בבנק.
יצחק הוכרז במהלך השנים, כפושט רגל, כך שבמצב דברים זה, קיים היה חשש שנושיו ישתלטו על הרכוש שירש מאביו המנוח, כדי לממש את מקצת מחובותיו הרבים להם, מאותו חלק ברכושו של האב המנוח, שירש הוא ממנו על פי הצוואה שהותיר האב.
בעקבות ייעוץ משפטי שקיבל יצחק מאיתנו, הרי הסתלק הוא מחלקו בצוואתו האב המנוח לטובת אחיו. זאת עשה הוא, קודם שהוגשה בקשה על ידי אחיו לקיומה של צוואת האב המנוח.
במצב דברים זה, אישר הרשם לענייני ירושה – לאחר שצורף לבקשה למתן צו קיום צוואת האב המנוח, שהגיש לו אחיו של יצחק את הודעת ההסתלקות – את צוואת האב המנוח, באופן שאחיו של יצחק הפך ליורש הבלעדי של כלל רכושו של המנוח.
תביעה משפטית שהגיש אחד מנושיו של יצחק לבית המשפט, להצהיר ולקבוע כי אין תוקף להסתלקותו של יצחק מזכות הירושה שלו לטובת אחיו וכי יצחק זכאי לרשת את אביו, על פי הצוואה המקורית, קודם שהסתלק מזכות הירושה שלו, נדחתה בידי בית המשפט, על הסף, תוך חיובו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין.
רשימה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי ואינה מחליפה ייעוץ משפטי מתבקש, אלא היא מתייחסת – באופן כללי וכוללני, גם יחד – לאירוע נקודתי שאירע בבית המשפט לענייני משפחה ואין להקיש ולהשליך ממנה, לעניינים אחרים.
