לפני קרוב לשלושים שנה עתרו העיתונאי, יואב יצחק ולקוח שיוצג על ידי משרד עורכי הדין שבבעלותי. לבג"ץ, בדרישה לבטל את הכלל בכללי השפיטה הקובע, כי דיוני הוועדה לבחירת שופטים ופרוטוקולי דיונים אלה, יהיו סודיים וככאלה, לא יהיו חשופים לידיעת הציבור.

בג"ץ – בהרכב השופטים המנוחים, מיכאל חשין ואליהו מצא, וייבדל לחיים ארוכים, השופט, שלמה לוין, דחה עתירה זו.

בנימוקי דחיית העתירה שכתב השופט, אליהו מצא – אליו הצטרפו, בהסכמה, השופטים, מיכאל חשין ושלמה לוין – נכתב, כי לא ניתן לשלול את צדקת חששותיה של וועדת הבחירה, לפיהם עליה להמשיך ולדבוק בחיסיון זהות המועמדים לכהונות שיפוט בבתי המשפט, עד להשלמת הליך בחירתם.

עוד נקבע בהחלטת בג"ץ זו, כי אפשר שבמועמדים לכהונת שופטים בבית המשפט העליון, אין לחששות אתה משקל רב, אך החלטת וועדת הבחירה לאפשר התנגדות למינוי שופטים – בדיעבד, לאחר בחירתם וקודם שיושבות כשופטים, בידי נשיא המדינה – אינה חורגת ממתחם הסבירות.

לימים – ובניגוד מוחלט להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בבג"ץ זה – שונו כללי השפיטה בעניין סדרי עבודתה של הוועדה לבחירת שופטים.

כיום, אין ניתן להביא עניינו של מועמד לכהונת שפיטה לדיון בפני וועדת הבחירה, אלא אם כן הודעה בדבר היותו מומעד פורסמה ברשומות 45 ימים, לפחות, לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותו. כמו-כן כל אדם רשאי, בתוך 20 ימים ממועד פרסום שמות המועמדים, לפני לוועדת הבחירה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת שופט.

וכיום? כיום מקדם שר המשפטים, גדעון סער, יחד עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, מהלך להגברת השקיפות בהליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון. על פי היוזמה, הראיונות שהמועמדים עוברים על ידי תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים, ישודר כעת בזמן אמת לציבור. ההצעה תובא לאישור הוועדה, במהלך חודש אפריל הקרוב וצפויה לזכות לתמיכה כל חבריה.

איזו דרך ארוכה עברה הוועדה לבחירת שופטים, מאז 'שעמדה היא על רגליה האחוריות', הקפידה על כך שדיוניה יהיו חשאיים ובלתי נגישים לציבור, כמו-גם לא ייחשפו – ומראש – שמות המועמדים לכהונות שפיטה.

איזו דרך ארוכה עברה וועדת בחירתם זו, מאז שנת שלהי שנת 1993 ועד לימינו אנו, בהם צפויה היא להחליט על הגברת שקיפות דיוניה, באופן שהראיונות של המועמדים לכהונות שפיטה, בבית המשפט העליון, ישודרו – בזמן אמת – לציבור.

רשימה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי ואינה מחליפה ייעוץ משפטי מתבקש, אלא היא מתייחסת – באופן כללי וכוללני, גם יחד – לאירוע נקודתי שהתקיים במסגרת עתירה שהוגשה בשעתו לבג"ץ ופסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן בעקבות הגשת עתירה זו – ואין להקיש ולהשליך ממנה, לעניינים אחרים.