ד"ר עו"ד חיים שטנגר: "מתן זכות לבצע פעולות המסורות דרך קבע לשוטרים – מן הראוי שתתקבל בחקיקה ראשית ולא במחטף". עו"ד סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח: "אם פקחים מפעילים את הסמכות פעם בשנה, אולי זה לא נדרש"

ועדת הכספים בכנסת, בראשות ח"כ אלכס קושניר, אישרה את הארכת הוראת השעה המסמיכה פקחים העירוניים לאכוף חוקי העזר עירוניים ומעגנת את סמכויות השיטור העירוני (5 יולי).

"הארכת הוראת השעה התקבלה בפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה במסגרת דיון על הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות. נקבע כי הוראת השעה לא תהפוך כרגע להוראת קבע לפי נוסח החוק המקורי, אלא תוארך פעם נוספת במתכונתה הנוכחית, בשנה, ולאחר שתוקם הוועדה הרלוונטית בכנסת, תידון הצעת החוק במלואה", כך לפי הודעה שהוצאה על ידי ועדת הכספים.

הוראת השעה שמועדה היתה אמורה להסתיים היום (6 יולי), מוארכת מאז שנת 2011. כעת כאמור נקבעה הארכה נוספת שלה, עד ה-30 ביולי 2022. המהלך עורר התנגדות בקרב משפטנים, ביניהם ד"ר עו"ד חיים שטנגר, משפטן ותיק שהגיש בנושא מספר עתירות מנהליות.

לדברי עו"ד שטנגר, "החלטה על מתן זכות למי שאינם שוטרים לבצע פעולות המסורות דרך קבע ומעשי יום יום לקציני ושוטרים – מן הראוי שתתקבל בחקיקה ראשית, בשלוש קריאות ולא על דרך של הוראת שעה המוארכת מפעם לפעם. פגיעה בזכויות יסוד של אזרחים דוגמת חופש התנועה, חופש חירות הפרט ושאר עניינים שניתנו בהוראת השעה לפקחי העיריות והרשויות לענות בהם, מן הראוי שיובאו לכנסת בדרך של הצעת חוק, יועברו הליך החקיקה של קריאת ראשונה ומשם לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי שתכין את החוק בקריאה שנייה ושלישית ולא על דרך של מחטף, ובדרך של הארכת חוק הוא הוראת שעה בפני עצמו מפעם לפעם כאילו מדובר בשמיכת טלאים, שאחד מושך אותם מצד אחד ושני מושך אותם מצד שני ובתווך נקרעות זכויות האזרח, קריעה של ממש בהעדר פיקוח פרלמנטרי סדור ומתבקש בנושאים מהותיים וחשובים וכאלו".

שטנגר טוען כי אילו החוק היה עובר בחקיקה ראשית היו מתקבלים קריטריונים ברורים. למשל, היו דורשים שהפקח יעבור קורס כמו ששוטר צריך לעבור (פקח לא יכול לקבל סמכות אכיפה עד שיעבור הכשרה מתאימה). "הוראת שעה היא כשמדובר במקרה חירום, אז מה המקרה החירום פה?", שואל עו"ד שטנגר.

עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח אמרה לאתר "פוסטה": "האריכו את ההוראה במקום להפוך אותה להוראת קבע. מדובר בפרויקט שמתקיים כהוראת שעה משנת 2011, מתוך הבנה שמדובר בפרויקט רגיש. מה שקרה בכל העשור האחרון הוא שלא נעשה מחקר עם נתונים. המשרד לביטחון פנים טען שהפרויקט הצליח וצריך להפוך לקבוע בחקיקה ראשית. אנחנו טוענים שעד היום לא נעשתה חקיקה מקצועית ו-וידוי שלא מדובר בהפרה של זכויות".

"הוראה השעה קבעה מנגנון של מסירת נתונים לוועדת הפנים של הכנסת", הוסיפה עו"ד סוצ'יו, "הנתונים שנמסרו היו חלקיים. מה שלא דווח הן התלונות שהתקבלו על הפקחים העירוניים. יש סעיף שמחייב את הרשויות לדווח את התלונות שהתקבלו על הפקחים. בפועל אף אחד לא דיווח על התלונות".
עו"ד סוצ'יו מציינת עוד, כי הוראת השעה מסמיכה את הפקחים להפעיל כוח, חיפוש על גופו של אדם ודרישה להזדהות. לדבריה, במהלך כל שנת 2019, בכל הארץ, פקחים הפעילו את סמכויות אלה 19 פעמים בלבד. "הטענה (של הכנסת) שהסמכויות הן הכרחיות אינה נכונה, כי כל הטענה היא שיש עבירות קשות. אם פקחים מפעילים את הסמכות פעם בשנה, אולי זה לא נדרש. לא מחלקים סמכויות לאנשים שלא צריכים אותן. הפיכה של החוק להסדר של קבע מצריכה מחקר יותר משמעותי".