משפט פלילי
המשפט המפורסם: "האדם הוא חף מפשע עד שלא תוכח אשמתו" נכון, באופן מוחלט, באשר למשפט הפלילי. לא ניתן להרשיע אדם בפלילים אם אשמתו לא תוכח מעל לכל ספק סביר. הפסיקה הגדירה זאת כרף הוכחה גבוה הדורש הוכחה של לפחות 97%. לכן ניתן לטעון טענה 'אין להשיב לאשמה' אך ורק במשפט הפלילי – דבר שלא ניתן לטעון במשפט האזרחי ששם יש צורך לנהל את ההליכים עד תומם, דבר שאינו מתקיים במשפט הפלילי.
העובדה שעורך דין חיים שטנגר מכיר את המערכת הפלילית משני צדדיה (לאחר שבגלל עלילה ומלחמה למען לקוחות פליליים ניסו להביא להרשעתו בפלילים) נותנת יתרון עצום לשטנגר שמכיר את המערכת מבפנים.
לא מדובר בעורך דין שנותן ייעוץ תיאורטי, אלא באחד שהרגיש על הבשר שלו איך זה להיות עצור או נאשם בשל עבירה פלילית שמעולם לא בוצעה או שנופחה למימדים מטורפים. רק חיים שטנגר, בשל התחכום הידע והניסיון הרב שצבר, יביא לשחרור מוקדם או לצמצום העונש שיוטל עליכם בבתי המשפט.
עורך דין שטנגר מומחה רב שנים בתחום המשפט הפלילי ובאופן מיוחד מתמחה ב: שחרורים ממעצר, ייצוג בתיקים פליליים מסובכים, בענייני הלבנת הון, ובאישומי מיסוי פליליים וכל הקשור והכרוך בכך.
רישוי עסקים
כיום במאה ה-21 (על גבול המאה ה-22) אין כמעט עיסוק שאינו טעון רישוי ואפילו אם מדובר במקצוע שאינו דורש פרופסיה (לימוד והתמחות מקצועית) דוגמת מכירה בחנות מכולת או סופר מרקט. רשויות החוק בעולם המערבי והמזרחי, כאחת – אינן מאפשרות, כמעט, ניהול עסק יהיה זה עסק הטעון לימוד והתמחות מקצועית ואם לאו, אלא אם כן הבעלים וגם/או המנהל של אותו עסק קיבל – קודם לכן – רישיון לנהל עסק זה, כחוק.
עבירות צווארון לבן
לא בכדי הגדיר נשיא בית המשפט העליון לשעבר שמגר המנוח את עבירות הצווארון הלבן כעבירות הפוגעות בסדרי שלטון ומדינה ובעניין פסק הדין שניתן בפרשת 'אחים א.מ.ש בכור בע"מ' נגד מדינת ישראל, כתב הוא שצווארונו הלבן של עבריין המואשם בעבירות של 'צווארון לבן', אינו 'נקי' יותר מצווארונו של מי שנחשב ונחשד כעריין של 'צווארון כחול'. בתי המשפט הדנים בעבירות של 'צווארון לבן' דוגמת עבירות הנעברות בעניני מס הכנסה, מע"מ, מכס ועוד מחמירים – החמרת יתר – עם מי המורשעים בעבירות כגון דא ולא בכדי כפי שהדבר משתקף בפסיקתו של בית המשפט העליון.
עבירות הלבנת הון
חתימתה והצטרפותה של ישראל לאמנת איסור הלבנת הון, כמו גם הסרת מעטה החשאיות שהיה קיים עד כה בבנקים בשוויץ (ועדיין קיים, במידה זו וגם/או אחרת בבנקים באוסטריה) הביאה לכך שעבירות הלבנת הון הפכו לעבירות המאיימות על סדרי שלטון וחברה בעולם המערבי בעיקר.
בישראל ניתן – מכוחו של חוק איסור הלבנת הון – והכרזת ארגון כלכלי כ"ארגון פשע" – לחלט רכוש (מקרקעין ומיטלטלין כאחת – חילוט זמני בדרך של הקפאתו עד לשלב פסק דין סופי) מארגון פשיעה, מיד עם הגשת כתב אישום בגין איסור הלבנת הון ואפילו טרם החל שלב ההוכחות בתיק פלילי זה.
הגבלים עסקיים
חופש התחרות שנישא כדגל וכנס בפי כלכלנים ומי הדוגלים ב'פתיחות כלכלית', נסוג לאחור, כל אימת שאינטרס הציבור נפגע מהתנהגות ברוטלית, בלתי אחראית, בלתי מידתית והפוגעת – פגיעה של ממש – באינטרס הציבור. לכן מי שהינו הממונה על הגבלים עסקיים וקרוי היום בשם 'ראש היחידה לתחרות הכלכלית' פועלת, ביד תקיפה למניעת הגבלות כגון דא, וכל אימת שמתברר שמתקיים מונופול בלתי חוקי (הגבל עסקי) בין קבוצות כלכליות בתחום עיסוק מסוים כדי 'לנפח מחירים' או כדי למנוע תחרות פתוחה, הגונה ושיוויונית בין כלל העוסקים באותו תחום בשוק העסקים, הרי פועלת ראש היחידה לתחרות כלכלית למניעת צמצום והפגיעה בתחרות הכלכלית בדרך של הגשת כתבי אישום פליליים, נגד מי הפועלים כך והוצאת צווים זמניים שימנעו פגיעה שכזו עד למתן פסק דין סופי, מרשיע ומתן צווי מניעה סופיים והחלטיים.