משה היה נשוי בעבר ומנישואיו אלה נולדו לו ארבעה ילדים. משהתאלמן, הכיר הוא מישהי חדשה והיא הפכה לבת זוגו. הם עשו הסכם יחסי ממון ביניהם, שהסדיר את ענייני הרכוש שלהם, בחייהם. הסכם יחסי ממון זה, קבע הפרדת רכוש מוחלטת ביניהם.
הם חיו כבני זוג לכל דבר ועניין שהוא והיא גרה עמו בדירתו, כאשר בהסכם יחסי הממון, הודגש מפורשות שהיא, אך ורק ברת רשות בדירה זו.
לפני שנפטר הוא לבית עולמו, ערך הוא צוואה, שבה הוריש את המגרש שהיה בבעלותו ועליו ניתן היה לבנות בניין משרדים, לארבעת ילדיו.
כמו כן הורה הוא – בצוואתו זו – לילדיו, להעביר סכומי כסף קבועים לבת זוגו, במשך שנת האבל הראשונה. בצוואתו זו הורה לילדיו, להמשיך ולשלם לבת זוגו סכומי כסף נוספים וגבוהים יותר, מהסכומים שהעבירו הם לה – על פי צוואתו – בשנה הראשונה, למשך עוד חמש שנים תמימות.
מתוך כבוד רב לאב המנוח, כיבדו ארבעת ילדיו את רצונו וציוויו של אביהם המנוח, במהלך שנת האבל הראשונה, לפטירתו לבית עולמו – אולם הם חדלו מלהעביר כספים לבת זוגו, בתום שנת האבל הראשונה.
בת הזוג פנתה בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בדרישה לאכוף על ארבעת ילדיו של המנוח, לקיים את יתרת רצונו של המנוח, כפי שבא הוא לידי ביטוי בצוואתו – רוצה לומר, לחייב אותם להמשיך ולשלם לה סכומי כסף נוספים וגבוהים יותר מהסכומים שהעבירו הם לה, עד כה, למשך חמש שנים תמימות נוספות.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה, דחתה את תביעתה זו של בת הזוג נגד ארבעת ילדיו של המנוח. היא קיבלה את עמדתם שמרגע שאביהם המנוח הוריש להם את כלל עזבונו, הרי הם יכולים לעשות ברכוש שירשו הם ממנו, ככל העולה על רוחם.
נוכח תביעה זו, פסק בית המשפט, כי המנוח אינו יכול עוד 'לנהל את רכושו מתוך הקבר', רוצה לומר, הוא אוני יכול להורות לארבעת ילדיו להמשיך ולשלם סכומים לבת זוגו, מתוך הרכוש שהוריש הוא להם.
בית המשפט קבע כי ברגע שהמוריש נפטר לבית עולמו והוא הוריש את רכושו בצוואה ליורשיו, והם יכולים לעשות ברכוש זה, ככל העולה על רוחם.
בהערת אגב נדגיש ונציין, כי לו היה המוריש מוריש סכום כסף דווקני ופרטני לבת הזוג, בצוואתו, מייחד סכום כסף זה עבורה וקובע כי מתוך סכום זה ישולמו לה תשלומים חודשיים למשך תקופה מסוימת – ואפילו באמצעות ילדיו, כשלוחיו שלו – הרי בת הזוג הייתה זכאית לקבל סכומים אלה, מתוך עיזבונו של המוריש.
משלא נהג כך המוריש, ואפילו לא קבע בצוואתו מצב דברים של 'יורש אחר יורש', רוצה לומר, שתחילה תירש בת זוגו את רכושו ורק לאחר מכן, יירשו ארבעת ילדיו את רכושו, אלא העניק את כל רכושו – במישרין – לארבעת ילדיו, נשללה זכות הירושה הישירה של בת הזוג לקבלת כל כספים שהם מעיזבונו של המוריש.
