בתאריך 30.3.2021 פרסם משרד המשפטים את תזכיר חוק הירושה (תיקון מס'…), התשפ"א-2021, כאשר תזכיר החוק היה פתוח להערות הציבור, עד לתאריך 20.4.2021, שעה 23:59.

גם ברשימה זו אפרט – אחד לאחד – את השינויים המוצעים בתזכיר החוק, כאשר בכל רשימה ורשימה, ייוחד מקום, אך ורק לשינוי נושאי מוצע – אחד, בלבד.

חוק הירושה קובע – בסעיף 3 שבו – מי הם הכשרים לרשת מוריש, כדלהלן:

א. כל מי שהיה בחיים במות המוריש.

ב. כל מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, שדינו כדין מי שהיה בחיים

במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו הייתה אחרי כן.

סעיף 3 (ג) לחוק הנוכחי קובע, כי לעניין זכויות הירושה של ילד, אין זה משנה כלל, אם בשעת לידתו הו הוריו נשואים זה לזה, ואם לאו.

בתזכיר החוק מוצע – בסעיף 3(2) להצעת חוק זו – נוסח מורחב יותר מהנוסח הנכלל בסעיף 3(ב) לחוק הירושה הנוכחי, בזו הלשון:

"3(2) מי שהורתו הייתה בחיי המוריש ונולד אחרי

פטירתו של המוריש, כשהוא בחיים; לעניין זה,

חזקה כי מי שנולד בתוך 300 ימים מיום

פטירתו של המוריש, הורתו הייתה בחיי

המוריש".

השוואת נוסח 3(ב) לחוק הירושה הנוכחי, לנוסח סעיף 3(2), המוצע בתזכיר החוק מורה, כי הנוסח הנכלל בהצעת החוק לגבי יורשיו של מוריש, שנולדו לאחר פטירתו, הינו רחב – בהרבה – מהנוסח הקיים והמחייב בסעיף 3(ב) לחוק הירושה.

בעוד שלפי נוסח סעיף 3(ב) לחוק הירושה, מי שנולד לאחר תום תקופה של 300 ימים לאחר מות המוריש, אינו זכאי לרשת אותו, הרי הנוסח המוצע – בהוראת סעיף 3(2) לתזכיר החוק – סובל מציאות דברים, לפיה אין כל מגבלת זמן לירושתו של מי שנולד אחר פטירתו של המוריש ובלבד – שהורתו של הילד שנולד לאחר שפטירתו של המוריש, הייתה בחייו של המוריש.

עוד קובע סעיף 3(2) לתזכיר חוק זה, כי קיימת חזקה שמי שנולד בתוך 300 ימים ממועד פטירתו של המוריש, הרי הורתו הייתה בחיי המוריש. מובן, כי אי אפשר 'למתוח' את לוח הזמנים מעבר להיגיון סביר, בענייני היריון ולידה, אולם מגבלת 10 חודשי ההיריון, כתנאי להיותו של הולד הנולד, לאחר מכן, זכאי לרשת את המוריש, אינה קיימת בנוסחו של תזכיר החוק.

בניגוד למשפט המפורסם הנכלל בפיוט 'חד גדיא', בדבר קיומם של "… תשעה ירחי לידה", המורחבים – בסעיף 3(ב) לחוק הירושה, כדי 300 ימים, לאחר מות המוריש, כתנאי המזכה את הילד שנולד אפילו 10 חודשים, לאחר פטירת המוריש לבית עולמו, הרי לפי הנוסח הנכלל בסעיף 3(2) בתזכיר החוק, יכול ילד שנולד – לכאורה, ללא הגבלת זמן שהוא, לאחר פטירת המוריש – לרשת אותו.

תזכיר החוק מוסיף לעניין כשירות של בני אדם לרשת את המוריש את סעיף 3(3) הקובע דברים, בזו הלשון:

"3(3) מי שהורתו הייתה אחר פטירתו של המוריש,

מתאי הרבייה שלו, ובלבד שמתקיימים לגביו

שניים אלה:

"(א) הוא נולד בתוך ארבע שנים מיום פטירת

המוריש.

(ב) המוריש הביע הסכמתו המפורשת, בכתב, כי

אחרי פטירתו ייוולד מתאי הרבייה שלו ילד,

או שציווה את עיזבונו לילד שייוולד מתאי

הרבייה שלו אחר פטירתו או שבית המשפט

אישר לעשות שימוש בתאי רבייה של

המוריש לבקשת מי שהייתה בת זוגו של

המוריש במועד פטירתו".

בהכללת סעיף 3(3) לתזכיר החוק, על תתי סעיפיו ה-מ-צ-ט-ב-ר-ים, מבקש המחוקק לאפשר זכות ירושה למי שנולדו מהפרייה מלאכותית מתאי הרבייה של המוריש, לאחר פטירתו ובתנאי שמי שנולד מהפרייה מלאכותית זו, נולד בתוך ארבע שנים ממועד פטירתו של המוריש וכי המוריש הביע הסכמתו – ו-ב-כ-ת-ו-ב-י-ם – לכך, כי לאחר פטירתו לבית עולמו, ייוולד מתאי הרבייה שלו ילד.

מצב דברים אחר שאליו מתייחס סעיף זה הינו שהמוריש ציווה את עיזבונו לילד שיוולד מתאי הרבייה שלו לאחר פטירתו לבית עולמו, או שבית המשפט אישר לעשות שימוש בתאי הרבייה של המוריש לבקשת מי שהייתה בת זוגו של המוריש, במועד פטירתו לבית עולמו.

רשימה זו אינה מהווה ייעוץ משפטי ואינה מחליפה ייעוץ משפטי מתבקש, אלא היא מתייחסת – באופן כללי וכוללני, גם יחד – לאירוע נקודתי שאירע בבית המשפט לענייני משפחה ואין להקיש ולהשליך ממנה, לעניינים אחרים.